כמה אתה בבית?
המעבר למצב של צלילות התודעה והתבוננות ערה על המציאות הוא לא מותרות, אלא מחוייב המציאות. במאמר זה טמונים מפתחות רבים איתם תוכלו להוסיף לטוב שבחייכם עוד ועוד טוב.
כמה אתה באמת ב"בית"? המעבר למצב של צלילות התודעה והתבוננות ערה על המציאות הוא לא מותרות, אלא מחוייב המציאות, אנו בתקופה המאפשרת זאת יותר מאי פעם בהיסטוריה.
למעשה קיימת אצלנו בהירות גדולה לגבי ההבדל בין הימצאותנו בבית (רשות היחיד) לבין המצאותנו בחוץ (ברשות הרבים).
מה היה קורה אם היינו נשארים כל העת בחוץ? היינו נתונים לחסדי הפיח, האבק והקולות מחרישי האוזניים, היינו מתבלים במהרה, נותרים מותשים מאבדים מכוחנו ויופיינו החיצוני והפנימי. אמנם בלתי נמנע ורצוי לעבור דרך החוץ, אך לא לשכוח לחזור לבית בו אנו מרגישים שלווה, ביטחון ונוחות אופטימאלית.
דמיינו שאתם מהלכים בעיניים עצומות, כיצד הייתם יודעים היכן אתם? חוש השמיעה – רעש האוטובוס החולף על פני התחנה. חוש המישוש – מגע העמוד עליו נישא התמרור, היו מעידים כי אנו בחוץ. לחילופין רעש ארון המטבח הנפתח, כמו מגע הספה היו מודיעים לנו כי אנו בבית. האמת היא שבראשכם נמצאת מעין קופסה שחורה ואטומה המקבלת אינפורמציה בעזרת חמשת החושים: שמיעה, ראיה, ריח, מישוש וטעם, לפיהם היא מפרשת את המציאות. מה שאתם/הקופסה השחורה מקבלים כעובדות מוצקות הם סה"כ הסיפור שהחושים מספרים לכם על המציאות.
תארו לכם אדם הנמצא בבית אך מנסה לתפוס טרמפ כאילו הוא בתחנת אוטובוס, או אדם ה"פותח שולחן" כאילו הוא במטבח אך בעצם
הוא בצומת רחוב סואן… מה הייתם אומרים עליו? משוגע, מטורף? כפי שקיימים בית וחוץ פיסיים כך גם בעולם הנפש, הפנימי יש אפשרות להיות "בבית" וכן להיות "בחוץ".
בעולמינו הפנימי לא תמיד אנו מבחינים אם אנו "בחוץ" או "בבית" וגם אם אנו מבינים שאנו בחוץ לא תמיד ידועה הדרך חזרה לבית החם.
כשאנו באמת "בבית" המצב הרגשי אותו אנו חווים הוא: הוקרת תודה, חדווה, התרוממות רוח, רצון טוב ותשוקה לתת באופן בלתי תלוי.
כשאנו "בחוץ" המצב הרגשי אותו אנו חווים הוא: עצבות ,כעס, אכזבה, מתח, עצבים, חוסר בסליחה, ניצול וכו'
כשאנו נשארים בחוץ לאורך זמן גם כאן כמו במציאות הפיסית כך במציאות הרגשית אנו מאבדים מכוחנו, מתבלים חיצונית נותרים מותשים עד להופעתן של מחלות כאלה ואחרות.
הרגשות הם למעשה מקבילים לחושים, הנותנים לנו הבנה לגבי מקומינו כפי "שאין לנו שליטה" על רעש האוטובוס או עמוד עליו התמרור תלוי ורעש דלת הארון כך "אין לנו שליטה" על הרגשות התלויים בסיפורים/מחשבות/אמונות שלנו על המציאות, הם סך הכול מרמזים לנו על מקומינו המנטאלי.
השוו בנפשכם אדם החולף ברחוב חשוך ולמרגלותיו רואה לפתע נחש. המחשבה "אני עומד להיות מוכש ע"י הנחש" מציפה אותו בפחד, חרדה ומתח. מה היה קורה אילו אלומת אור הייתה מפלחת את העלטה וחושפת שהנחש הוא בעצם פיסת צינור בלתי מזיק? האם הרגשות שהופיעו קודם היו שבים ועולים? אנו רואים מדוגמא זו שמה שהוליד את הרגשות הן המחשבות אליהם האדם ניצמד בהן הוא מאמין.
לעיתים אנו מפיקים תועלת רבה מהיצמדות למחשבה הדבר שומר עלינו אך לעיתים הם פשוט מותירים אותנו "בחוץ".
שוו בנפשכם אישה המכינה ארוחה חגיגית לבעלה, ובעלה לא מופיע. מה יהיה מצבה הרגשי לו תיצמד למחשבה "הוא שכח אותי", או "הוא עם מישהי אחרת" ככל שהאישה תיצמד למחשבות אלה כך עוצמת הרגשות השליליים יגברו.
המציאות היא תמימה, אך לעיתים הסיפורים שלנו על המציאות מותירים אותנו "בחוץ" בעלי רגשות שליליים כנאמר מקודם.
המחשב המורכב ביותר הוא המוח האנושי כפי שבמחשב הביתי קיימים קבצים אליהם אין לנו גישה כך גם במוחנו קיימים קבצים אליהם אין לנו גישה, קבצים הנוצרים כתוצאה מהשפעת מבוגרים משמעותיים בחיינו וכן ניסיון העבר. הדרך לחולל שינוי בעבודת המחשב עוברת דרך שינוי הקבצים הגלויים והמוסתרים.
ניכפי שמומחה למחשבים ידע לגלות קבצים מוסתרים לערוך בהם שינוי ובכך להביא לפעולה מחודשת, טובה יותר של המחשב, כך לעיתים אדם חיצוני מיומן יכול לעזור לנו לגשת לאותם קבצים ולערוך בהם שינוי. דבר זה יאפשר לנו לצאת ממציאות של סבל לחיים חדשים, חזרה הביתה.
כל עוד אנו חווים רגשות שליליים אל לנו להשלים עם תפיסת המציאות השקרית, הגיע הזמן להאיר את חיינו באלומת אור גדולה משל זה מייצג תהליך של התעוררות, התבהרות של התודעה וכניסה למצב תודעתי חדש המחכה לכל אחד מאיתנו.
כאפשרות לאחר סיום הקורס. כל אחד מאיתנו יכול לבקש להגיע לצלילות התודעה והתבוננות ערה למציאות.
תגובות אחרונות