מרכז המפה

מרד הנעורים אמת או חיסרון בדעת אמת?

לעיתים קרובות, בפורומים שונים של הורים באינטרנט, אני קורא על הקושי והשאלות סביב גיל ההתבגרות ועד כמה מרידתו של הילד היא מחוייבת המציאות.
ואכן תיאוריות רבות מדברות על חשיבות המרד בפיתוח תהליכי היפרדות תקינים. האם זה כך?

משל המחסן:
אחד הדברים הנחוצים בכל בית הוא מחסן שיוכל להכיל את החפצים אותם פחות היינו רוצים להציג בסלון כשהאורחים נכנסים כגון מריצה מלוכלכת או מזמרה חלודה. כשהמחסן מלא וננסה להכניס עוד מריצה, כמובן שהמחסן יתפוצץ בצידו. כל זאת יוכל להיחסך אם נדע להרחיב את המחסן טרם נצטרך להכניס אליו את המריצה.

לכל אחד מאיתנו יש כביכול מחסן פנימי הנבנה מגיל צעיר. מחסן זה מאפשר לנו להכיל מציאויות הפוכות לרצוננו, כמו כן להמשיך לתפקד גם כשהדברים הולכים הפוך ממה שתכננו ובכן להמשיך להתנהג כרגיל גם אם מוטחים לעברינו דיבורים מעליבים. הכעס הוא הסימן הברור לכך שיש צורך בהרחבת המחסן הפנימי.

קימות שיטות ודרכים להרחבת המחסן. אחת השיטות לבניית מחסן אופטימלי היא הבאת ילדים לעולם.
הילד מכריח אותנו לבנות מחסן וככל שהוא גדל כך על המחסן לגדול. ככל שהילד חש כי להורה יש מחסן בשבילו כמו כן אהבה המכסה על כל "פשעיו" כך הילד פחות ימרוד כביכול.

למעשה כל המרידה היא בעינו של ההורה בלבד. ראית המציאות כמרד היא תולדה של העיניים המתבוננות בהתפתחותו של הילד.
במקום בו ההורה בעל מחסן מתאים, ואהבה שאינה תלויה בדבר, התנהגותו של הילד תיתפש כחיפוש וגילוי זהותו. את זהותו הפנימית רק הילד יכול לגלות ולעיתים להורה אין במקום זה דריסת רגל.

ככל שההורה ישמור על תקשורת מתמדת עם הילד ויפתח מחסן כראוי, כך ייבנה צינור תקשורתי כזה המסוגל להכיל גם את הנושאים הנועזים ביותר עליהם מתבגר חושב. חשוב לזכור כי ההורה חייב לבנות קשר של חבר במקביל לקשר הסמכותי הטבעי.

קיום שיחות ,מפגשים העוסקים בילד בפשטות יוצרים חיבור חברי המביאים לאהבה המכסה על כל הפשעים והגדלת המחסן הפרטי הדבר מביא להסתכלות מתקדמת על התנהגותו של הנער.

הפורומים אותם אני מקיים עוסקים בדרך להגיע לנקודת מבט מתקדמת המקלה באופן משמעותי על ההתמודדות עם הילד/נער/מתבגר.

רוצים לקבל עוד פרטים? אנא צרו קשר באמצעות טופס זה:

[contact-form 1 "טופס צור קשר 1"]