מרכז המפה

מהן הסיבות בגללן חלים ריבים בין ילדים ונערים. מדוע הילדים מתקוטטים ביניהם?

כמה סיבות אפשרויות להתקוטטות של ילדים:

1. רכוש.
2. טריטוריה.
3. לזכות בתמיכת הורה והוכחת אהבתו.
4. כעס עצמי – אין משהו אחר להשליך עליו את הכעס.
5. כעס על חבר או מורה מבלי שיש את היכולת להרביץ לו.
6. שעמום – אין להם דבר טוב מזה לעשות.
7. אוהבים לראות את ההצגה של ההורים.

למעשה האסטרטגיות הרגילות להתמודדות עם מריבות ילדים מובילות לעיתים לתוספת תשכול ושנאה ביניהם.
גישה הנובעת מהמודל: מ.ר.נ. יכולה להביא לתוצאות שונות לחלוטין מהלא המוכרות לכולנו.

1. לתת אישור והכרה ברגשות הכעס של הילדים זה כלפי זה.
2. הקשיבו לסיפור של כל ילד בשימת לב אמיתית.
3. גלו הערכה למורכבות של הבעיה.
4. השתמשו בשפה עיגולית ("אני מאמין ביכולת שלכם להגיע לפתרון..""אני מצפה…..")על מנת לנטוע בם אמונה ביכולתם להגיע לפתרון מקובל על שני הצדדים.
5. צאו מהחדר.

הגישה המוצגת נותנת לילדים תחושה מכובדת ,שנותנים בהם אמון, שימצאו פתרון הוגן לשני הצדדים מבלי שאחד הצדדים יצטרך לוותר.
בנוסף הגישה הזו תופסת את הילדים כבוגרים ואולי אם היציאה מהחדר נחסך הצורך לעשות הצגות בשביל ההורה.

במידה ואין לילדים מושג מה לעשות עם הכפפה שנזרקה לעברם ,תנו להם עצה או שתיים לפני שאתם יוצאים מהחדר.

במידה והצרחות מתחדשות יש צורך בהתייחסות ריבועית.
אמרו לילדים שתצטרכו לעשות משהו שהם כלל לא יאהבו במקום שההחלטה תהיה בידיים שלהם אתם תחליטו.
אחד לדוגמא ימשיך לשחק, והשני התבקש להצטרף להורה תוך אמירה ברורה שבזמן "הרשות"(ארוחת ערב, לפני השינה וכו')צריכים לשבת ולדבר ,יש צורך ברור בחיזוק ה"ריבוע" בדמות כללים ברורים למצב בו אחד משחק במשהו והשני רוצה גם.

כשקימת פגיעה גופנית

לעיתים כדאי לשאול: "האם זה משחק? או ריב אמיתי"
לפעמים גם המשחק הופך לאמיתי וזה הסימן לחזור לתמונה ובאופן ריבועי לתאר את שעינכם רואות ("אני רואה שזה הפך לריב אמיתי ..") ולאחר מכן להדגיש שאינכם מרשים באופן ברור וחד משמעי.
רק עכשיו לגשת לפתרון ולומר: "הגיע העת להיפרד…"

במקרה ואחד טוען למשחק ואחד טוען לאמיתיות הריב כדאי להוסיף עוד חוק לחוקי הבית. ("רק בהסכמה הדדית משחקים במשחקי ידיים").
חשוב ואף מומלץ לאמץ את הרעיון שילד אחד אינו יכול ליהנות על חשבון האחר.
לרוב מטרת התערבות ההורה היא על מנת לנקות ולשחרר ערוצי תקשורת החסומים בין הילדים על מנת שיוכלו להתאמן בלדבר ולפתור בעיות, ולא על מנת לפסוק או לישב את המריבה. לעיתים המורכבות הרגשית כה גדולה שאין מנוס מליווי של הורה בכל התהליך.

איך לטפל בקטטות לפי שלבים

שלב א' – ריב רגיל

1. התעלמו מזה.
2. הבינו שהילדים מתאמנים בפתרון של סכסוך.

שלב ב' – המצב מתדרדר, והתערבות של מבוגר יכולה להועיל.

1. הכירו בכעס.
2. תארו את נקודת המבט של כל ילד.
3. תנו לבעיה משקל ואת הערכה שלכם.
4. נטעו בילדים אמונה כי ביכולתם לפתור את הבעיה.
5. יש לצאת מהחדר.

שלב ג' – המצב מתדרדר עד כדי סיכון.

1. עשו בירור אודות אופי הריב.
2. ריבוע ברור בדבר חיוב שני הצדדים בהסכמה למשחק.
3. שמירה על הריבוע של ההורים.

שלב ד' – המצב מאובחן כמסוכן ודורש התערבות של מבוגר.

1. תארו את שעינכם רואות והמשמעות של הדבר.
2. הפרידו בין הילדים.