מרכז המפה

מה הקשר בין צורת החינוך בסיירת מטכ"ל לבין קשר הורה ילד?
גם המשפחה היא יחידה אורגנית שצריכה לבצע משימות כצוות. מיציאה לטיול משפחתי ,דרך קימה והתארגנות בבוקר,  ועד הכנת ארוחת ערב משפחתית כמו גם סידור הבית, וכו'.
גם במשפחה קיימות כביכול דרגות פיקוד מההורים המשמשים כמפקדי צוות, דרך ילדים במשפחה המגלים יכולות פיקוד והובלה כאלה ואחרות.
קיים הבדל בין דרך פעולתם של מספר יחידות עילית בצה"ל לבין שאר היחידות. ניכר ההבדל בגישה ,המחשה שלפני הפעולה ובפעולה עצמה.

מה מיוחד במשקפיים דרכם מסתכלים ביחידות מובחרות אלו שאם נאמץ אותם נגיע כמשפחה להישגים המקבילים למבצע מוצלח ומורכב בעורף האויב.

הצעיר לא ישאר לעד צעיר, אלה יהפוך להיות אדם בוגר כמוני לכן חשוב מאוד לבחור בקפידה יתרה את היחס שלנו אליו במחשבה דיבור ומעשה.

שלב ראשון  – כבוד

ההתייחסות לאדם היא כאל אדם מכובד העומד להיות כמוני ויותר טוב גם אם כרגע הוא עול בשנים. לעולם הדיבור אליו בצורה מכובדת ,ללא זלזול וללא ציניות.

שלב שני – אמונה

להאמין באדם וביכולותיו מיתוך הבנה שחלק מתהליך הגדילה ולמידה שלו להפוך להיות טוב לפחות כמוני מלווה בנפילות וכישלונות רבים. ולכן ההתייחסות היחידה המקדמת ("תחקיר אירוע") היא נתינת מרחב המאפשר (ללא שיפוט אישי) לספר ולשתף באירוע באופן הכולל רגשות ורק לאחר נתינת זמן למהלך חשוב זה, לעבור למחשבה משותפת איך ניתן לעשות את הדבר אחרת באופן מוצלח יוצר כשהדגש הוא על מתן הזדמנות לאדם לחשוב ולא לקבל הכול מהמוכן אל הפה גם אם הוא צעיר.

שלב שלישי – ביטחון

הצעיר יודע את מקומך בשרשרת הפיקוד ואת מקומו, הבלבול מתחיל כשאנו לא סגורים על מיקומינו או לא ראויים להיות במיקומינו בשרשרת. לכן במקום להשקיע זמן בלהראות לו, לצעיר מי הבוס, כדאי להשקיע זמן בבדיקה עצמית ובשאלה : "איך מתנהג,מדבר וחושב בוגר הראוי להנהיג?" כל דרך אחרת תוביל למבוי סתום.
ככל שהצעיר גדל, העונש הוא תעודת עניות להערכה שלנו כלפי הצעיר, כמו כן יש ערך לתגובה שקשורה למעשה ומבטאת המשך ישיר לעשייה הלא ראויה של הצעיר.
חשוב שיהיה זמן בו הבוגר יוריד את דרגותיו וימצא עם הצעיר כשווה בין שווים ממצב זה יצמח קשר של הערכה ותקשורת יעילה, אל לנו לחשוש כי התנהגות זו תפגום בקשר ,ההפך הוא הנכון. הצעיר יקבל בשמחה את החזרת הדרגות, הוא זקוק להן על כתפיך.