הקשר לנחש: הנחש על פי המדרש גרם לחווה לאכול מהפרי האסור ע"י כך שנתן לה להבין משהו שכלל לא נאמר ע"י ה'. מרגע שהקשיבה לנחש ואכלה קבלה את העונש – בעצב תלדי בנים.
וכעת הנקודה: לעיתים במפגש עם העולם אנו שומעים דבר מה, הממה זה רק חצי מהדברים ואנו נוטים להשלים את "הפזל". השלמת הפזל לכיוון מאוד מסויים (שלילי) קרויה על ידי "הקשבה לקול הנחש". הדיבור שיוצא מפינו כלפי הילדים או כלפי העולם יהיה פגום ויוביל הרבה פעמים לבלאגן. הדיבור הפגום שיוצא משול ללידה בעצב.
לדוגמא, נער שחוזר מלימודיו בעת שאימו מקבלת את פניו בהזמנה לשולחן הוא עונה לה בכעס: "די תעזבי אותי אין לי כוח…" האמא שומעת באוזן כביכול את הנחש לוחש לה: הוא לא מעריך אותך, הוא לא מכבד אותך…" האם נפגעת ומאשימה אותו בכפיות טובה הילד ניכנס לחדר בטריקת דלת והבלאגן באויר..
ברווח שבין אותיות דיבורו הכועס של הילד הוא למעשה יכול להיות אומר: "עברתי אירוע קשה בבית הספר ומכיוון שלא היה לי על מי להוציא את הכעס זה יצא מולך אמא יקרה, מצטער שאני לא יכול כעת להוכיר את מעשייך".

נקודה חשובה: כשהאם עסוקה בלהפגע אין מי שיכיל את הכעס וילווה את הילד בהתמודדות מתקדמת עם מה שעבר בבית הספר.

באופן כללי, התורה של היום (לוחות שניים, תורת משה) היא תורה של פרוד כל אות היא שכל אחר המוכן להילחם אחד בשני לאומת זאת ברווח שבין האותיות נמצאת תורת משיח היא נותנת חיים לדף ,יש לה אוזן להקשיב לכל אחת מהאותיות לעשות לה מקום ולחבר בין ספרדים לאשכנזים, חילונים ודתים, ימניים ושמאלנים… ברווח מתחבאת התורה (הלוחות הראשונים טרם השבירה) של חיבור ההפכים, תורה של אהבה שבדעת.

בדרך כלל אני מכיר את הרווח שבין השורות, אולי בין המילים, אבל בין האותיות? לא כל כך ברורה הכוונה. צריך להרחיב. איך הנחש קשור לעסק? מה עוד נאמר ולא שמעתי? אולי להחליף במה לא נאמר ואני שמעתי (שזה מה שקורה לרוב)